פיזיותרפיה

מקצוע הפיזיותרפיה מתמחה ביכולת התנועה של האדם ובהשלכות של יכולת זו על תפקודו. מטרות הטיפול הפיזיותרפי מגוונות ומשתרעות על הקשת הרחבה שבין שיקום יכולות שאבדו או טרם נרכשו לבין שימור מצב קיים ומניעת החרפה.

הפיזיותרפיסט עוסק באבחון, שיקום ומניעה של קשיים במערכת התנועה, בשיפור היכולת התפקודית של הפרט ובטיפול במצבים המשפיעים על מערכת עצב-שריר-שלד במגוון רחב של תחומים : טיפול נשימתי, טיפול ושיקום אורתופדי, טיפול ביציבה, טיפול על רקע מצב נוירולוגי, טיפול ומניעת פגיעות ספורט, טיפול ושיקום לאחר קטיעות גפיים, הנגשת סביבה שתאפשר ניידות ועצמאות תפקודית וטיפולים התפתחותיים. הטיפול מתבצע בכל טווח הגילים במטרה לתת מענה תפקודי מתאים  לצרכים המשתנים במהלך חייו של הפרט.

הפיזיותרפיסט נותן מענה טיפולי לאוכלוסיית תלמידים עם מוגבלות פיזית, Aמוגבלות שכלית התפתחותית, לקויות חושים ומוגבלויות נוספות על פי צורך תפקודי.

מיומנויות הטיפול של הפיזיותרפיסט מגוונות וכוללות בין היתר טכניקות טיפוליות ידניות, תרגילים רפואיים, שימוש במכשירים טכנולוגיים מגוונים והתאמת הסביבה לתפקודו של האדם. על מנת ליישם התערבות מקצועית בתחום זה על הפיזיותרפיסט להיות בעל הבנה מעמיקה בתפקוד האדם מבחינה פיזית, נפשית, חברתית ותרבותית ועליו לפעול על פי כללי האתיקה המקצועית.

מטרת הטיפול הפיזיותרפי במערכת החינוך היא לאפשר לתלמידים למצות את הפוטנציאל שלהם כדי שיוכלו להשתלב, לתפקד, ללמוד וליהנות במסגרת החינוכית בה הם לומדים.

תפקידי הפיזיותרפיסט במערכת החינוך כוללים איתור תלמידים אשר זקוקים לטיפולי פיזיותרפיה בשיתוף עם הצוות החינוכי,  ביצוע הערכות תוך שימוש בתצפיות ואבחונים סטנדרטיים,  בניית תכנית התערבות  בעזרת שיטות טיפול המקובלות בישראל,  קשר עם גורמים מקצועיים בקהילה, כגון, אורתופד, נוירולוג וכד',  הדרכת הורי התלמידים  והדרכת צוותים חינוכיים וטיפולים להנגשת סביבה לימודית והנגשת פעילות תוך וחוץ בית -  ספרית, כגון שיעורי ספורט, טיולים, שיעורי שלח וסיורים לימודיים.

ההתערבות של הפיזיותרפיסט במערכת החינוך כוללת את התחומים הבאים:

הנגשה והתאמת סביבת הלימודים: הפיזיותרפיסט בודק את סביבת הלימודים של התלמידים וממליץ על ההתאמות הנדרשות על מנת לאפשר לתלמידים מרחב לימודים בטוח בכיתתם, בכיתות הספח, בשירותים, בחדר אוכל, בחצר בכל המעברים ביניהם.  הפיזיותרפיסט מדריך את הצוות לגבי האופן והצורך בשימוש בהתאמות השונות, כדוגמת מאחזי יד, מעקים, שיפועים, גובה שולחן התלמיד, מיקום כיתתו וכדומה.

הפיזיותרפיסט ממליץ, במידת הצורך,  על רכישת אמצעי טכנולוגיה מסייעת כגון, כסא גלגלים, או מנוף. הפיזיותרפיסט מבצע  ביקור בית לצורך  ההמלצה ולפי דרישת משרד הבריאות.

ניידות בתוך המסגרת החינוכית ומחוץ לה: הפיזיותרפיסט ממליץ  על אופן הניידות האופטימאלי והבטוח עבור התלמידים, בעזרת שימוש באמצעי עזר כגון: כיסא גלגלים,  רולטור, קביים ועוד. לאחר ההתאמה, הפיזיותרפיסט מתרגל עם התלמידים את השימוש בעזרים שהותאמו להם, בתוך המסגרת החינוכית ומחוצה לה, כדי לאפשר לתלמידים להתנסות  במשטחים בעלי טקסטורת מגוונות, מדרגות  וכד'. כמו כן, הוא מדריך את הצוות החינוכי לגבי  המידה ואופן הליווי הנדרש לתלמידים בניידות.

ישיבה מותאמת בכיתה: הפיזיותרפיסט מתאים לתלמידים את צורת ההושבה האופטימאלית, שתאפשר להם השתתפות מרבית בפעילות הכיתה תוך התחשבות בצרכים   הייחודיים.

השתתפות  בשעורי חינוך גופני   לתלמידים המשולבים בחינוך רגיל: הפיזיותרפיסט ידריך את המורה לחינוך גופני לגבי אופן השתתפותם של התלמידים בשיעור, משך הפעילות, סוג הפעילות התאמות מיוחדות ועוד. בחינוך מיוחד הפיזיותרפיסט ידריך את המורה לספורט לגבי  התאמות נדרשות לתלמידים.

פעילות מוטורית הקשורה לשעות פנאי: הפיזיותרפיסט יוודא שהתלמידים יכולים להשתתף בפעילות פנאי (כגון שימוש במתקני חצר) באופן בטוח ומהנה וידריך את  הצוות החינוכי לגבי מידת העזרה או השגחה הנדרשת.

עצמאות בפעילויות יום-יום: הפיזיותרפיסט יקבע מה הם המָנַחִים, ההנגשות הפיזיות, אביזרי עזר או סדים המאפשרים  לתלמידים עצמאות מרבית בפעילויות יום יום וידריך את הצוות המסייע ואת צוות ההוראה בכדי לאפשר עצמאות מרבית בתפקודים. הפיזיותרפיסט ינגיש לצוותים את המוגבלות של התלמידים ואת צרכיהם התפקודיים בסביבה הלימודית.

הטיפול בפיזיותרפיה יימדד ב:  

א) במונחים תפקודיים, כגון הליכה, ישיבה עצמאית, מעברים בין תנוחות, כניסה ויציאה ממתחם הכיתה או בית הספר, שימוש במתקני חצר ועוד.

ב) מונחים קליניים  כגון שיפור טווחי תנועה, שיכוך כאבים, שיפור הנשימה וכד'. 

מתוך חוברת:

"קווים מנחים לעבודת עובדי הוראה ממקצועות הבריאות ומטפלים באומנויות במערכת החינוך" ​